זהו תחילתו של העידן החדש בתחום האנרגיה הסולארית בישראל, שבשל ביורוקרטיה ואי כדאיות כלכלית, עד עתה, דשדש. מסלול "מונה נטו" הוא בבחינת "win win situation", כאשר גם צרכני החשמל וגם משק האנרגיה יפיקו ממנו תועלת רבה. שכן, מחד יוכלו הצרכנים ליהנות מחשמל ללא עלות, למעט עלות חד פעמית של התקנת המערכת הסולארית ומאידך, חברת החשמל נהנית ממקורות יצרני חשמל נוספים בשעות שיא הצריכה שמייצרים ב"מקום הצרכנות".

הסדרה זו פונה לגופים פרטיים וציבוריים שחשבונות החשמל שלהם מגיעים למיליוני ש"ח בשנה, על ידי כך שהיא מציעה להם לצמצם את צריכת החשמל מחברת החשמל, תמורת השקעה ראשונית שתחזיר את עצמה תוך מספר שנים, בד"כ תוך 7-8 שנים.

ראוי להדגיש כי ההסדרה תביא להקמה ופיזור משמעותי של מוקדי ייצור חשמל ברחבי המדינה, באופן שבו גם אם תושבת תחנת כוח מרכזית או קו הולכה מרכזי, עקב תקלה או תקיפה מכוונת, יוכל כל יצרן מקומי להמשיך לייצר עבור עצמו את "מנת הברזל" החשמלית לה הוא זקוק, גם בעיתות חירום. הפרויקט יסייע למדינה לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה בכל הקשור לקידום השימוש באנרגיות חלופיות.

הסדרת מונה נטו אינה נשענת על מקור תשלום חיצוני, בשונה מההסדרות שהיו נהוגות עד עתה במשק הסולארי שהיו תלויות בתשלומי חברת החשמל. זו פעם ראשונה במשק האנרגיה המתחדשת, שהמשלם הוא גם היצרן וגם הצרכן.

לאור זאת, גורמי המימון/הבנקים, ייהנו מתחושת ביטחון גבוהה, כיוון שבניגוד לעבר, מי שמשלם בסופו של דבר על המתקן הוא הצרכן עצמו ואין הרווח תלוי בהחלטות שרירותיות או ירידות מחירים של גוף שלישי. יתרה מזאת, התשואה המובטחת עומדת על 12%-13% לשנה, דבר שמצרף את רוכשי האג"חים והגופים המוסדיים, כמקור מימון משמעותי נוסף.

את המתקנים יוכלו הצרכנים לרכוש או באמצעות מימון עצמי או באמצעות שותפות עם חברות המתמחות במתקני אנרגיה סולארית. בדילמה בין שתי אפשרויות אלה, התשובה היא ברורה, עבודה בשותפות תקצר את זמן החזר ההשקעה בכמעט מחצית, באמצעות הוזלת עלויות ההקמה הגבוהות המגולמות בחלופה של הקמת המערכת, על ידי קבלן חיצוני שאינו שותף לפרויקט. נוסף לכך, חברה שמתמחה בתחום אשר תהיה שותפה בבעלות על הפרויקט תהיה האמא והאבא של המתקן לאורך שנים. בניגוד לקבלן חיצוני שלאחר הקמת המתקן, לא יהיה בעל אינטרסים בשימורו או במיקסום ההכנסות ממנו.

חשוב לציין שגם לאחר שמכסת ה-400 מגה שהוקצתה לשנתיים הקרובות ב"מסלול המונה נטו" תסתיים, פוטנציאל ההקמה של מערכות מונה נטו הינו עצום. זאת בשל העובדה שתוך 7-8 שנים הם גם יחזירו את ההשקעה על הקמת המתקן, גם יפסיקו לשלם את החשבון לחברת החשמל ועדיין יהיו מחוברים לרשת החשמל למקרי חירום.

החזר ההשקעה בפרק זמן כל כך קצר יתאפשר בעיקר בשל הירידה הדרמטית שאני חווים כעת במחירי הפאנלים הסולאריים שהפכה את ההשקעה הראשונית בהקמת המתקן והתחזוקה שלו למינימאלית ולכדאית אל מול מחירי החשמל. כמו כן, מחירי החשמל עתידים להמשיך ולעלות, כך שמי שייצר את החשמל לעצמו, יחסוך גם את העליות הללו. תוסיפו לזה את הטכנולוגיות החדשות בתחום, ההולכות לכיוון של אגירה במצברים יעילים שיסייעו לעשות שימוש בחשמל סולארי גם בשעות חושך, וכך תקבלו עידן חדש בתחום הסולארי.

לא לחינם, אנו מכנים מודל זה בשם win win. בשיטה זו אנו בונים על גגות בלבד שלא ניתן לנצלם לשום מטרה אחרת, משלמים את ההשקעה באותו הכסף שהיה משולם לחברת החשמל ונהנים מהשמש הישראלית הקופחת על ראשינו מדי יום.Win win כבר אמרנו?

חזרה למהדורה המלאה