|
שנות ה-90, כלכלן בריטי, אנדרו אוסוולד, הראה לראשונה שרמות גבוהות של בעלות על בתים היו קשורות במתאם חיובי עם רמות גבוהות של אבטלה ברחבי אירופה ובארה"ב. משתנים אפשריים אחרים, כמו רמה גבוהה של התאגדות מקצועית, לא הסבירו את השונות ברמות האבטלה במידה כה מוצלחת.
הרעיון שבעלות על בית מקשה על מציאת עבודה בגלל עלויות המעבר הגבוהות ידוע כעת כ"השערת (היפותזה) אוסוולד", והוא התקבל בהסתייגויות רבות. כמה כלכלנים, למשל, טוענים שהאפקט של הבעלות על נדל"ן יכול להתקזז על ידי העובדה שלאנשים שהם בעלי הבתים שלהם יש רשתות היכרויות גדולות יותר בסביבתם, שמקלות עליהם למצוא עבודה.
אבל כעת פרסמו אנדרו אוסוולד והכלכלן דייוויד בלנשפלאואר מאוניברסיטת דרטמות מחקר חדש, שממנו עולה שלבעלות על בתים יש אפקט גדול ומורחב אפילו יותר על אבטלה מכפי שחשבנו עד כה.
שני החוקרים מצאו שהעלייה בשיעורי הבעלות על בתים במדינה בארה"ב מבשרת עלייה חדה בשיעור האבטלה באותה מדינה. הכפלה של שיעור הבעלות על בתים הניבה בטווח הארוך יותר מהכפלה של שיעור האבטלה במדינה טיפוסית בארה"ב.
בלנשפלאואר ואוסוולד אינם טוענים שבעלי הבתים עצמם הם מובטלים בשיעור חריג (למעשה, התעסוקה שלהם סבירה יחסית). במקום זאת הם טוענים שלבעלות על בתים יש השלכה שלילית רחבה על שוק העבודה בכללותו.
מדוע זה כך? החוקרים מצאו שרמה גבוהה של בעלות על בתים במדינה (state) בארה"ב קשורה כנראה לשיעור נמוך של ניידות עבודה, נסיעות ארוכות יותר לעבודה ומעט עסקים חדשים שמוקמים. ביחד, שלושת הגורמים הללו נוטים להעלות את שיעור האבטלה.
שני החוקרים ניסו לבדוק משתנים אחרים שעלולים לבלבל את התמונה, אך הם קוראים לחוקרים אחרים לנתח את הממצאים שלהם למקרה שהם החמיצו משהו.
למחקר יש השלכות פוליטיות וכלכליות גדולות: למדינות רבות יש מדיניות יקרה של קידום בעלות על בתים. ארה"ב, למשל, מוציאה 70 מיליארד דולר בשנה על ניכוי של ריבית משכנתאות ממס, בלי לדעת שבעלות על בתים הורגת אולי מקומות עבודה.
"לכלכלנים אין כעת הבנה מלאה של המשחק ההדדי בין שוקי הדיור והעבודה", מסכמים החוקרים. "אנחנו מאמינים שנושא הזה מחייב תשומת לב מקצועית".
חזרה למהדורה המלאה
| 
