זמן הנסיעה ברכבת התחתית ארוך יותר ובאזור יש מעט שווקים אורגניים ובוטיקים שיקיים. אלה הפשרות בחיפוש אחר דיור במחיר סביר בברוקלין, הדוחף את הביקוש לנדל"ן אל תוך השכונות הפנימיות, שבקרב חלק מהתושבים עדיין מעוררות דימויים של בניינים שרופים, מהומות רחוב ועוני.

רבים מתושבי ברוקלין שאינם יכולים להרשות לעצמם לעמוד במחירי הדיור בוויליאמסבורג, בוארום היל, קרול גרדנס ופארק סלופ, הולכים רחוק יותר ופונים לשכונות כמו סאנסט פארק, קראון הייטס, בושוויק ופרוספקט־לפרטס גרדנס. הם עושים זאת עם יכולת כלכלית גדולה יותר לשלם עבור דיור מאשר גל התושבים שהגיע לפניהם.

"לקוחות רבים אמרו לי שהם אוהבים את הסגנון הישן של ברוקלין, שמקבל ביטוי באזורים האלה", אומרת קריסטן לארקין, מתווכת בסוכנות TOWN. "הם אוהבים את תחושת הקהילתיות, את החברותיות של השכנים ואת החנויות המשפחתיות שזרועות בסביבה".

מתווכים ויזמי נדל"ן אומרים שההגירה אל השכונות האלה התחזקה בשנים האחרונות, לאחר שבוגרי מכללות טריים, אמנים ומשפחות - בעיקר לבנים - חיפשו שכונות במחירים בני השגה. המחירים החציוניים של נכס בבוארום היל ‏(675 אלף דולר‏), קרול גרדנס ‏(677 אלף דולר‏) וקובל היל ‏(750 אלף דולר‏), שכונות שבעבר כלל לא נכללו כאופציה עבור שוכרים שמנהטן היתה יקרה מדי עבורם, מתחרים כעת עם הקצה הצפוני של האפר ווסט ואיסט סייד במנהטן ועם אזורים בדרום מנהטן - לפי אתר Streeteasy.com.

המחיר החציוני של נכס בפארק סלופ הגיע ב–2012 לשיא - 670.5 אלף דולר. המחיר החציוני באזורים מבוקשים בוויליאמסבורג, כולל על קו המים, היה 765 אלף דולר - גבוה אפילו מאזורים במנהטן כמו גראמרסי פארק, שבו המחיר החציוני לדירה היה 725 אלף דולר באותה התקופה.

מחירי הבתים בשכונות בעומק ברוקלין מתחרים או עוקפים מחירי נכסים באזורים סולידיים של מעמד הביניים, כמו וסצ'סטר קאונטי, לונג איילנד וצפון ניו ג'רזי, לפי האתר Trulia.com.

סאנסט פארק, הנמתחת לאורך נמל ניו יורק, מגרינווד הייטס בצפון וביי רידג' בדרום, תמיד היתה מגנט למהגרים ממעמד הפועלים. השכונה, שבעבר איכלסה כמעט במלואה מהגרים מסקנדינוויה, מורכבת כיום בעיקר מקהילות גדולות של היספנים וסינים.

הפארק הנהדר שבה, השוכן על גבעה, מעניק נוף עוצר נשימה של מנהטן וכולל גם מרכז פנאי עם חדר כושר ובריכה אולימפית. רובע צ'יינהטאון בשכונה גדול יותר מבמנהטן. המחיר החציוני לנכס ב–2012 היה 280 אלף דולר - לפי האתר Streeteasy.com. קו D ברכבת התחתית הופך את החלק המזרחי נגיש מעט יותר משכונות שנסמכות על קו F, היעיל פחות, ועל רכבות אטיות אחרות.

לפני עשור רוכשי נכסים שנמשכו לבתים הוויקטוריאניים של השכונה עם המרפסות הקדמיות, הגינות האחוריות והחנייה הצמודה, מצאו חנויות של הכל בדולר לצד חנויות סגורות בשדרת המסחר הראשית של השכונה, קורטליו רואד. כיום יש בקורטליו מבחר מסעדות פופולריות, ברים, בתי קפה וחנויות שונות עבור קהל הלקוחות המתרחב. באחרונה נפתח ברחוב סניף של הרשת האופנתית ברוקלין אינדסטריז - מרחק רב מרחוב בדפורד בלבה של ויליאמסבורג, שם נפתחה החנות הראשונה של הרשת ב–2001.

קנסינגטון הסמוכה מציעה בתים מעורבים של בניינים בני חמש ושש קומות, שנבנו לפני או אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובתים דו־משפחתיים עם גינה וחנייה פרטית. המחיר החציוני לנכס בשכונה ב–2012 היה 260 אלף דולר, לעומת 450 אלף דולר בדיטמאס פארק - לפי Streeteasy.com.

אפשר לדעת שיש באזז רציני סביב שכונה מסוימת כשמתווכים ויזמים מתחילים להשתמש במלה מיוחדת כדי למכור בה נכסים. פרו־קרו ‏(ProCro‏), אף שאינו קליט במיוחד, הוא מונח שבו משתמשים לנכסים בחלק המערבי של קראון הייטס, הסמוכה לפרוספקט הייטס. בין אם המונח נדבק או לא, האזור - הסמוך למוזיאון ברוקלין - עובר תהליך של חידוש, עם בתי קפה, ברים וחנויות בוטיק שנפתחות לאורך פרנקלין אווניו.

המחיר החציוני לנכס בקראון הייטס ב–2012 היה 425,440 דולר - עלייה של 13.5% לעומת 2011, לפי Streeteasy.com. זה עדיין מחיר מציאה לעומת שכונות סמוכות כמו פורט גרין, שבה המחיר החציוני היה 530 אלף דולר, או פרוספקט הייטס עם 572 אלף דולר לנכס על פי החציון.

המובלעת האינדיאנית ההיסטורית הזו, שממוקמת ליד הקצה הדרום־מזרחי של פרוספקט פארק, עשירה בדירות ובתי אבן שנבנו בה לפני מלחמת העולם הראשונה. הקרבה לפארק, האדריכלות והגישה הנוחה למדי למנהטן בקווי הרכבת 2, 5, B ו–Q, הם חלק מהסיבות שמשכו אל השכונה את ביל שפרד, מתווך בחברת בראון האריס סטיוונס, כבר ב–1987. כיום היתרונות האלה מושכים משפחות וצעירים בעלי מקצוע שלא יכולים להרשות לעצמם דיור בשכונות קרובות יותר למנהטן.

לדברי שפרד, "כשהתחלתי למכור כאן לפני 20 שנה. אפשר היה לרכוש בית ב–250 אלף דולר". כיום שווי הנכסים האלה יכול להגיע גם ל–1.6 מיליון דולר עבור בית בן ארבע קומות ברובע ההיסטורי, אמר. זה עדיין בגדר מציאה לעומת פארק סלופ - שם בית דומה עשוי להגיע ל–3 מיליון דולר ואף יותר. המחיר החציוני בשכונה ב–2012 היה כ–400 אלף דולר - לפי Streeteasy.com.

כשלוסי לסר, 34, מפיקת טלוויזיה במקצועה, עברה לברוקלין ב–2001, היא חיה בדירה תמורת תשלום שכירות חודשי של 950 דולר, במה שנקרא אז "בושוויק" וכיום מכונה "מזרח ויליאמסבורג". כשהיתה חוזרת הביתה מתחנת הרכבת במונטרוז, היא היתה חולפת לעתים קרובות על פני חולדות בין חנויות סגורות. "היתה אישה אחת שבאופן קבוע ניסתה לשדל אותי לתת לה את כספי", היא מספרת. הדברים רק הידרדרו משם.

"שמענו יריות כמה פעמים. נפגעתי ממכונית כשחזרתי מדייט לילה אחד, שאותו סיימתי בבית חולים". אחרי שמונה חודשים בשכונה, היא עברה עם חבר לוויליאמסבורג, ונשבעה שכף רגלה לא תדרוך באזור שוב.

לפני כשנה היא נאלצה לבלוע את מלותיה וגאוותה, לאחר שרכשה דירת 55 מ"ר - מרחק ארבעה רחובות בלבד מביתה הקודם. הדירה ממוקמת בקומה השביעית בבניין הכולל מעלית, והיא עלתה 370 אלף דולר.

מחיר סטודיו ממוצע בבושוויק היה בינואר 1,700 דולר - לפי חברת התיווך MNS, שהם 400 דולר יותר מהמחיר שנה קודם. השכירות החודשית לדירות חדר ו–2 חדרים עלתה גם היא בזמן הזה, ל–1,750 דולר ו–1,997, בהתאמה. המחיר החציוני לנכס ב–2012 בשכונה היה 336.5 אלף דולר.

"באמת שלא יכולתי להאמין", אומרת לסר. אף שהיא עדיין אפרורית, בשנתיים האחרונות התברכה השכונה בתוספות כמו חנות סופגניות טבעוניות ממש מעבר לפינת דירתה ומרכז להופעות מוסיקה שייפתח בקרוב במבנה של מבשלת בירה לשעבר. לדבריה, "זה בהחלט קורם עור וגידים. כיום תשלם לי ואני לא אעבור לוויליאמסבורג. היא מגעילה מדי".

חזרה למהדורה המלאה